אור הצדיקים

אתר „החכם היומי”

מי היה?

חכם יעקב הכהן נולד לאימו ולאביו מגאצי הכהן, בשנת תרע"ו (1916), בעיר ביזרטה שבתוניסיה. גדל עם משפחתו בעיר תוניס ולמד בבית הספר הצרפתי. בשנת תרפ"ח (1928), בהשתדלות דודו, חכם מעתוק עתוגי הכהן, מחבר הספר 'יקר ערך', עבר המשפחה לג'רבה, שם למד בישיבת חכם דידו הכהן, מחבר הספר 'עת דודים', ובבית הכנסת 'רבי חזקיה פרץ' מפי חכם יוסף וזיפה הכהן. בימי שישי בצהרים, היה לומד גמרא אצל דודו, חכם מעתוק עתוגי הכהן, שהיה בוחנו, ועוקב אחר התקדמותו בלימוד התורה. חכם יעקב הכהן נשא לאשה את מרים, בת למשפחה כוהנים מיוחסת, ונולדו להם שמונה בנים וחמש בנות. חכם יעקב הכהן היה פעיל בתנועה הציונית, ובשנת תש"ח (1948) עמדה משפחתם לעלות לארץ ישראל, אך בדרכם נגנב מהם רכושם יחד עם דרכוניהם ושאר מסמכיהם. לכן רק בשנת תש"ט (1949), לאחר טלטלות רבות, זכה ועלה לארץ ישראל, והתיישב בכפר שלם. הוא הביא עימו ארגז גדוש בכתבי יד ובחידושי תורה שחיבר, אך הכתבים אבדו, ואין יודע היכן הם. בארץ, חכם יעקב הכהן למד בבית המדרש רשב"י, בשכונת 'התקווה' יחד עם חכם שלום מזרחי, והיה חזן ומוסר שיעורים בית הכנסת 'אלגריבה' בכפר שלם. פרנסתו מצא בחנות שפתח. בשנת תשי"ד (1954) עבר לגור בחולון, והמשיך ללמוד בשכונת התקווה, ובשבתות היה לומד גמרא, בית הכנסת 'ארם נהריים' בחולון, יחד עם חכם מעתוק חי בדרה, תלמידו של המקובל חכם יהודה פתייה. חכם יעקב הכהן נפטר בקיצור שנים ביום י"ח בחשון תשכ"ז (1966). לאחר פטירתו יצאו לאור, משארית כתביו, שני חלקי הספר 'יעקב איש וביתו', בשנים תשס"ב-תשס"ג (2002-2003), בעריכת הספר חכם ישראל הכהן, וחכם יוסף כהן, בהשתדלות בניו ובנותיו.

אתר „החכם היומי”

שנות חייו

לידה: תרע"ו, 1916 פטירה: יח חשוון 1966, 0

אתר „החכם היומי”

מדברי החכם בעניין לימוד התורה

מלמד שלא ימתין בלימוד תורה עד שיקוו המים אל מקום אחד. 'ויאמר א-לוהים: יקוו המים מתחת השמים, אל מקום אחד, ותראה היבשה, ויהי כן'. - שאם האדם רוצה לעשות איזה מצוות ומעשים טובים או רוצה ללמוד תורה, יבוא היצר הרע ויאמר לו: מי שהוא קורא בתורה יחיד, אינו טוב, אלא עד שיתקבצו החכמים הכל בבית המדרש, אז תלמדו יחד. וכן גם כן מעשים טובים, כשהאדם רוצה לעשות איזה מצווה, אומר לו: כשתעשה בינך לבין עצמך, אין אדם רואה אותך ואין בני אדם למדים ממך, אבל המתן מעט עד שיבואו כל האנשים, ויראו אותך וילמדו ממך. וכן על זה הדרך. אבל באמת אינו כן, שאפשר שיתבטל מאותה מצווה, ולא ילמד, ולא יעשה שום מצווה. וידוע ש'יבשה' - רומז למצוות ולמעשים טובים. וזה כוונת הכתוב: 'ויאמר…

חכם יעקב הכהן , יעקב איש וביתו, חלק ב, עמ' ו-ז, הוצאת יוסף כהן, בני ברק, תשס"ג (2003). · מתוך „החכם היומי”

אתר „החכם היומי”

מי היה?

חכם רפאל ברוך טולידאנו נולד לאמו חנה סודרי ולאביו חכם יעקב טולידאנו, במקנס שבמרוקו, בשנת תר"נ ((1890) הוא נישא לרחל, ביתו של חכם שלום עמאר, ולזוג נולדו שני בנים - יוסף ויעקב. רבותיו העיקריים היו חכם חיים בירדוגו - רבו המובהק‏‏, חכם חיים משאש - רבו במוסר, וחכם יוסף אלקובי - רבו בקבלה. בשנת תרס"ח (1908), והוא בן 18, התמנה לדיין בעיר מקנס. בשנת תרע"ז (1917), לאחר פטירת אביו, נתמנה לראש אב בית הדין ולרבה הראשי של מקנס. בתפקידו זה קיבל ממלך מרוקו חסן השני את עיטור "וויסאם עלאוית", ומהממשלה הצרפתית קיבל את עיטור לגיון הכבוד. חכם רפאל ברוך טולידאנו הקים במקנס מוסדות צדקה וחסד: 'ביקור חולים' - אשר הגיש סיוע רפואי בחינם לעניים, 'דובב שפתי ישנים' - בית דפוס שהוציא לאור ספרים של חכמי מרוקו, 'שובו בנים' - תנועה לחיזוק רוחני, 'מלביש ערומים' - הספקת ביגוד לעניים ולנזקקים, ו'מוהר הבתולות' - סיוע לחתנים ולכלות. חכם רפאל ברוך טולידאנו הקים ישיבה לבני הכפרים והעיירות הסמוכות למקנס, ודאג בעצמו למחסורם של התלמידים, החל בביגוד ומזון וכלה בטיפול רפואי. מדי יום מסר שיעורי תורה בבית מדרשו במקנס לפני כ-150 משתתפים, ובימי שישי היה מחלק לעניים את הכספים אשר גבה במהלך השבוע מתושבי העיר. בשנת תשכ"ג (1963) עלה לישראל, התיישב בבני ברק, אך בראות את צער העולים ממרוקו בארץ ישראל, נדד בקרב הישובים השונים, ונשא דרשות התעוררות. בשנת תשכ"ד (1964) נשא נאום ידוע, ובו ביכה את מצב הנוער הספרדי העולה לארץ ונוטש את מורשת אבותיו. הוא הטיל את האחריות על הציבור החרדי בישראל וזעק בקול גדול: "ואיך אעלה אל אבי והנער איננו אתי?". חכם רפאל ברוך טולידאנו נפטר בי"ח מר-חשוון בשנת תשל"א (1971), ונקבר בבני ברק. צאצאיו הקימו מוסדות…

אתר „החכם היומי”

שנות חייו

לידה: תר"נ, 1890 פטירה: יח חשוון תשל"א, 1971

אתר „החכם היומי”

מדברי החכם בעניין אהבת ישראל

מורה להתפלל עם הציבור, אפילו היו בהם חוטאים. ישתדל אדם תמיד להתפלל בבית כנסת עם הציבור, שתפילת הציבור נשמעת תמיד: אפילו היו בהן חוטאים, אין הקדוש ברוך הוא מואס בתפילתן של רבים. לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הציבור, ולא יתפלל יחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הציבור. אם הוא אנוס, שאינו יכול לבוא לבית הכנסת, יכוון להתפלל בשעה, שהציבור מתפללים תפילת שמונה עשרה ברכות.

חכם רפאל ברוך טולידאנו , קיצור שולחן ערוך השלם, חלק א', סימן פ', סעיפים י"ג-י"ד, מכון "אהבת שלום", ירושלים תשס"ו (2006) · מתוך „החכם היומי”