והנה, מודעת זאת, ד״אבא״ יונק ממזל השמיני הוא תיקון ״נוצר חסד״, ״נוצר״ אותיות ״רצון״, והיא עת רצון המתגלה ומאיר בבחינת גילוי מלמעלה למטה, בעת פטירת צדיקי עליון, עובדי ה׳ באהבה, במסירת נפשם לה׳ בחייהם ערבית ושחרית בקריאת־שמע, שעל־ידי זה היו מעלים ״מיין נוקבין״ ל״אבא״ ו״אימא״ בקריאת־שמע, כידוע. (וכן בתלמוד תורה דמחכמה נפקא), ועל־ידי זה היו נמשכים ויורדים בחינת ״מיין דוכרין״ מתיקון ״ונוצר חסד״, והם הם המאירים בבחינת גילוי בפטירתם, כנודע – שכל עמל האדם שעמלה נפשו בחייו למעלה בבחינת העלם והסתר, מתגלה ומאיר בבחינת גילוי מלמעלה למטה בעת פטירתו.
והנה, על־ידי גילוי הארת תיקון ״ונוצר חסד״ בפטירתן, מאיר ״חסד ה׳ מעולם עד עולם על יראיו״, ו״פועל ישועות בקרב הארץ״, לכפר על עון הדור, אף גם על הזדונות שהן מג׳ קליפות הטמאות שלמטה מנוגה, לפי שמזל ד״נוצר״ מ״מוחא סתימאה״ ד״אריך אנפין״ מקור הבירורים, ואתהפכא חשוכא דשבירת הכלים לנהורא דעולם התיקון.
מה־שאין־כן בקרבנות שעל גבי המזבח, שאינן מכפרים אלא על השגגות, שהן מהתגברות נפש הבהמית שמנוגה, כמו שכתוב ב״לקוטי תורה״ פרשת ויקרא.
ולכן נסמכה לפרשת פרה דוקא – ״מה פרה וכו׳״. ובילקוט פרשת שמיני הגירסא ״מי חטאת וכו׳״: