המדיצינה עוסקת בזה אמנם הרבה, אבל לא נשתכללה כפי הנראה עדיין לגמרי עבודה גדולה זו, ולא נמצא עדיין הפתרון הנכון לכל שאלות התשובה הגופנית, עד כמה שיש בגבולות החיים להחזיר לאדם את כל האבוד ממנו מצד החטאים מהרסי הגוף וכחותיו. וכפי הנראה מקצוע של תשובה זו תלוי הוא, בקשר חזק, ביתר חלקי התשובה הרוחנית-הטבעית, האמונית והשכלית.
יותר פנימית היא התשובה הטבעית הנפשית והרוחנית. הוא מה שקוראים "מוסר כליות". טבע הנפש האנושית הוא ללכת בדרך ישרה, וכשסר מן הדרך, כשנפל בחטא, אם נפשו עדיין לא נשחתה לגמרי - הרי החוש הזה של הישרות מדאיב את לבבו והוא מתמוגג מכאב, והוא מזדרז לשוב לתקן את המעוות, עד אשר ירגיש כי נמחה חטאו. חלק זה של התשובה הוא מסובך הרבה מאד, תלוי הוא בתנאים רבים פנימיים וחצוניים, ויש בו כמה דרכי הטעה, שחובה היא להשמר מהם, אבל מכל מקום הוא אחד היסודות, שתוכן התשובה נשען עליהם.
ביאור
הרב קוק מלמד אותנו שנפש האדם נבראה ישרה וטובה מטבעה, ולכן כאשר אנו מועדים, הכאב הפנימי וייסורי המצפון אינם עונש – אלא סימן חיים בריא המעיד על געגוע עמוק לחזור לטבענו המקורי. התשובה השלמה מחברת בין בריאות הגוף לטהרת הרוח, ומזכירה לנו שהרצון להיטיב הוא המהות האמיתית שלנו ולא מקרה חולף. כדי ליישם זאת היום, אם עולה בך צביטה בלב או חרטה על התנהגות מסוימת, אל תיפול למרירות ולחולשה; ראה בכך עדות ליופייה של נשמתך, ותרגם את הכאב באופן מיידי למעשה חיובי קטן של פיוס, תיקון והתחדשות.